ג'וקר: איך הסרט שינה את פני הקולנוע?

הג'וקר: קרקס של רגשות באפלה

כשמדברים על סרטים שמאיימים להרגיז אותנו, להפתיע אותנו או פשוט – לגרום לנו לחשוב, קשה להתעלם מהג'וקר. הסרט הזה הוא שילוב של יצירת אומנות, פסיכולוגיה ברמה גבוהה והרבה יותר מדי שאלות על חייו של כל אחד מאיתנו. האם זה נוגע לכולנו? האם אנחנו רואים את העולם דרך עינו של הג'וקר? היי, ברוכים הבאים למפגש עם אחד הדמויות הכי מורכבות שהוצגו אי פעם על המסך!

מה עושה את הסרט הזה לכל כך מיוחד?

אם לשאול את השאלה הגדולה, מה בעצם עושה את הסרט הזה ליותר מאשר קומיקס שהפך לסרט, אפשר לציין כמה דברים:

• הדמויות – אל ונר ווורדנר, בשילוב עם ארתור פלאק (הג'וקר), מציעים לנו מסע אל תוך נפש האדם ומעורר תחושות שאנחנו לא תמיד מודים שכולנו מרגישים.
• עיצוב – כל תצלום בסרט הוא יצירת אמנות. החל מהצבעים ועד לתאורה, הכל עובד יחד כדי ליצור תחושה של מתח והבנה.
• הצגת מציאות – הסרט לא מתבונן על עולם הקומיקס רק דרך האקשן, אלא מציע אך ורק מבט לא נעים על עולם המחר.

איך הפך הג'וקר מאנרכיה לדמות מופת?

ארתור פלאק לא היה לגמרי "ג'וקר" בתחילה. הוא היה אאוטסיידר, אדם שרצה כל כך הרבה אהבה, אבל קיבל רק כאב. האם אנחנו רואים את עצמנו בו? האם כל אחד מאיתנו הוא מישהו שמחפש הכרה ואהבה? הסרט הרבה יותר מאשר סיפור על דמות שטנית – מדובר במסע נפשי של אדם שמבולבל, שמתקשה למצוא את מקומו.

מה המסרים שמסתתרים בג'וקר?

אז עכשיו כשכולם במתח, מה הסרט מנסה להעביר לנו בעצם?

• החברה והבדידות – בעידן שבו אנחנו "מחוברים" אבל לעיתים קרובות נראים מבודדים, הג'וקר משקף את הבדידות של רבים מאיתנו.
• בריאות הנפש – בדרך כלל, כשמדברים על בריאות נפשית, מדברים על טיפול. הג'וקר מראה מה קורה כשאין תמיכה, במיוחד לאנשים שבאמת צריכים אותו.
• תסכול ושברון לב – השברון בלב שמגיע עם האכזבות יכול להוות אחיזת רגליים לעבר עולם של חוסר אמון.

האם אנחנו באמת רוצים להיות ג'וקר?

ולמי לא הגיע לעטות מסיכה ולהפוך לסטנדאפיסט בשכונת העוני? זה לא בדיוק בלתי אפשרי, נכון? אבל הסרט בעצם שואל אותנו שאלות קשות. האם היינו רוצים להיות כמו הג'וקר? הקומיקאי הזה שמשקר לעצמו ולסביבה? או שאולי אנחנו מעדיפים להיות ה"אדם הנורמלי" שבכלל לא מתבלט?

שאלות ותשובות על המורכבות של הג'וקר

הנה כמה שאלות שעלו לכל אחד בזמן הצפייה:

• שאלה: האם הג'וקר הוא דמות שמזוהה עם ההומור?
• תשובה: בהחלט, אך ההומור שלו מגיע ממקום של כאב ופגיעות.
• שאלה: האם הסרט מציע תקווה כלשהי?
• תשובה: דווקא לא. הסרט סוקר את הצדדים האפלים של האופי האנושי ולא נותן תקווה אמיתית.
• שאלה: האם אפשר להצדיק את מעשיו של הג'וקר?
• תשובה: זה תלוי את מי שואלים… יש המוצאים אופי אתי במעשיו, אך רבים רואים בהם צעד מטורף לחלוטין.

התפקיד של חואקין פיניקס

אי אפשר לדבר על הג'וקר מבלי להזכיר את חואקין פיניקס. הביצוע שלו הוא משום מה לא פשוט לביצוע. כל קו פנים, כל זיהוי אישי, כל תנועה משדרת לו את הכאב שנשאר בנפשו. זהו לא בעצם אותו כישרון מרהיב? הוא מתעלה על הדימויים המוכרים ומביא את הג'וקר לדרגה של אמנות.

אפילו קופה של נעליים יכולה להיות מאוד מעניינת

בואו נודה באמת, הסרט לא רק מעניק לנו תהיות פילוסופיות על החיים, אלא גם מציע קטעי אקשן, עד שזה יתחיל לא להיראות כמו פיסת אמנות בחוץ על קירות הגלריות. והשטות היא, על מנת שנוכל באמת להרגיש את הכאב, לפעמים אנחנו זקוקים להרגיש את ההומור שבמורכבות החיים.

האם יש עוד אנשים כמו הג'וקר סביבנו?

הג'וקר לא חי לבד. יש עוד דמויות רבות בכל עידן שמציבות את עצמם כיוונים משעשעים למעבר מכאב לרווח. זה יכול להיות בוב פוסי, או אולי דמויות אחרים מסרטים קלאסיים. כל אחד מהם מייצג משהו בעולם הזה, והג'וקר הוא פשוט אחד מביניהם.

עצירה קצרה להרהור

בעידן של אינטרנט והחיים המהירים, אנשים מייחסים לעצמם אוכלוסיות שונות, אך הג'וקר מזכיר לכולנו שהשיחות האמיתיות לא קורות בזום – אלא כשהן מתרחשות בינינו.

סיכום

אז מה בעצם אנחנו לוקחים מהג'וקר? לא מדובר בסיפור על רשע מוחלט. מדובר בעידוד, קריאות פנימיות של