סרט אימה פו הדב שמעז להפתיע את כולם
פו הדב: סרט האימה המוכר שתמיד חששנו ממנו
נדמה כי בכל דורותינו, כמעט לכל אחד מאיתנו היה את הילד הפנימי שמעולם לא הצליח להתגבר על הפחד שמשהו לא בסדר עם הדמויות הקטנות והצפורות שכיכבו בממלכה הוורודה הזאת של פו הדב וחבריו. מה אם נגיד לכם שהפחדים הללו לא היו כל כך חסרי בסיס? מה אם בעמק העמוק שבו מערכת הדמויות המושלמות הללו מצטברות, מסתתר סיפור אימה שהחזיק את כולנו באזיקים? והנה קרה הדבר: פו הדב זוכה לגלגול חדש והוא מביא את כל המתח לשולחן. אתגר אומנותי או חטא מוסרי? בואו נדבר על זה.
מה קרה בפו הדב המודרני?
אם אתם אוהבים את היקום של פו הדב, מוכנים לשמוע על הסרט החדש? אז עדיף לדפוק את עצמכם על הקירות ולפחד במקום. הסרט החדש במפורש נותן לנו את הפו הישן והטוב, רק שהוא תשעה מושקע פי אלף ויש לכם את האופציה לשמוע את "הסיפור העצוב על ילדות אבודה".
הכל התחיל מכמה בחירות רעות
סרט האימה החדש מתחיל באירוניה המזכירה דם על שלטון: פו הדב והחברים מושלכים למצב שבו יצור רדוף רודף אחריהם במעגל. הסיבה? כמו תמיד – סיפורים ישנים שחושפים את האמת המפחידה על אתרים שבהם הדמויות חיו את חייהן. החברים של פו נמצאים במאבק הישרדות ולא בעוד יום רגוע ביער הסמיך.
- אוי, לא! פו הדב עשה רע?! – כן, כן. פו הדב המקסים שלנו לא כל כך חמוד בסרט הזה.
- והחברים? – הם די רחוקים מהמקורי, אבל לא במובן הטוב.
- מה הלך על ילדים? – הסרט נותן תפישה חדשה על זה שהילדות לא תמיד קסומה כמו שנראה.
הקטע המפחיד? המוזיקה!
עכשיו, נגיע למוזיקה. רק נחשו מה? המוזיקה פה ממש לא מתאימה ליער הסמיך והשמח! היא גורמת לכך שכל רחש שמסביב הפך להיות חוויית אימה. עד שהגעתם לתגובה "ואוו, זה ממש מפחיד", אתם חושבים לעצמכם "לא, לא, רק תנהגו לפי הפרוטוקול, זה קורה רק בסרטים".
למה באמת זה מצחיק?
אובססיה למוזיקה לא נעצרה פה. האמת, שהיא התפשטה למקומות היותר משונים של הסרט. האם יצא לכם לראות דמויות קומיות עם קולן יווני? כיף זה הכוח שלהם. ברמה כזאת קשה שלא לצחוק לעיתים, בזמן שאתה נשען לאחור על הכיסא.
- אחת הדרכים שבהן האימה וההומור משתלבים היא באמצעות דיאלוגים חדים ומשהו מתוחכם.
- סצנה מתוחה שבה מישהו מנסה לשרוט את פו ואחרים מרימים קול צחוק יכולה להיות אחד מהדברים הטובים;
- והכי מצחיק – ברקע יש בכל רגע נתון את מצלמת האבטחה, שקוראת למשהו אחר לגמרי.
שאלות נפוצות על סרט האימה של פו הדב
- ש: האם הסרט מתאים לילדים?
ת: אז לא. גם אם הם רואים את הטריילר בייבי השננה, זו ההמלצה שלי. - ש: האם אתם ממליצים?
ת: אם אתם אוהבים הומור שחור ואימה יצירתית – בהחלט. - ש: במה שונה הסרט מקודמיו?
ת: הוא מעין גירסה "מבוגרת" ו"מרושעת" במסווה של יקום מתוק. - ש: זה סרט לא מתאים למבוגרים?
ת: לא בדיוק – זה לפעמים פרשנות חדשה על כותרות ישנות. - ש: איך הדמויות מתפתחות בסיפור?
ת: טוב, תלכו לראות בעצמכם – שינויים מפתיעים מחכים לכם!
האם רק אנחנו עושים מזה מהומה?
עכשיו כשהתמונה ברורה, צריך להבין עוד משהו. סרט האימה של פו הדב לא רק מביא אלמנטים של פחד, אלא גם… קונספט מתוחכם שמביא לספר קלאסי שהיינו מאמינים שהוא עוצר. אנחנו חושבים על חברים של הילדות כאילו הם פולשים לפסיכודרמה של עצב – זו לא הדרך שבה נשמעים סרטים כאלה. זהו טריק מתודולוגי מצד הקולנוענים.
התחום המדויק להיגרר?
ולסיום, נפנה אל איך אפשר להמשיך וליהנות מהסרטים. זהו בדיוק הזמן שבו תצטרכו להזמין פופקורן ולפנק את עצמכם בראשית הווידאו. כשמדברים על סרטי אימה, תמיד כדאי לחזור ולראות את הדמויות המגוחכות שהקדישו את חייהן לשמח אותנו עם פחדי ילדות מרגשים.
האם זה חשוב לבנות זיכרונות חדשים עם דמויות שהיו אמורות לגרום לנו לחייך? לחלוטין. ועכשיו – אולי תהיה בחירה שנייה, בלי רגע של קיץ פשוט בחיים. אז אם אתם טיילים על כעיו, תהיו בטוחים שפה יכינו לכם ממתקים! אל תשכחו, ההומור נמצא גם כהתנגדות לאימה!