גלה את הסוד במאמר השחקנים בכולנו מתים
השחקנים בכולנו מתים – אחת הסדרות המוקדשות לטכנולוגיה שהיא פשוט חובה לראות!
בעידן שבהם הטכנולוגיה והפנאי נפגשים בשיאו של פסגת הבידור, קשה להאמין שיש סדרה שיכולה לשלב בין החוויות הדיגיטליות לבין סרטים בצורה כל כך משעשעת ומסקרנת כמו "כולנו מתים". הסדרה מציעה לא רק עלילה מותחת ואנימציה מרהיבה, אלא גם ביקורת חד משמעית על החיים הדיגיטליים שלנו.
מה זה "כולנו מתים"? ומה הופך אותה לכל כך מיוחדת?
הסדרה "כולנו מתים" לא רק עוסקת באירועים קיצוניים ובעלילה משתנה בעולם קטסטרופי; היא מסתכלת על הפן האנושי מתחת לטכנולוגיה. ניתן לשאול: האם כותרת הסדרה באמת מתכוונת למשהו שיקרה לנו? או שמדובר במשהו של יקום מקביל? התשובות לכך מתחלקות בין הומור לסרקזם – ואנחנו כאן בשביל הסקירה!
הקומדיה של שגרה: טכנולוגיה והחיים הפנויים שלנו
ההפקה כל כך חכמה בהשתלבות בין הומור לחיים המדוברים, שכל דמות – מ"הרווקה הדיגיטלית" ועד "המספר טלפון המוזר" – שואבת השראה מהדמויות שאנחנו רואים באינטרנט וגם מהשכנה שלנו במציאות. השחקנים מוצגים דווקא כריאליסטים מצחיקים, מה שמרחיב את הסדרה מעבר לתחום הבידור.
אז מי השחקנים? ומה עשו לנו?!
- מאיה: הדמות הראשית שממלאת את החששות שלנו מהעידן הדיגיטלי, מצליחה לשלב בין כישרון לשכחה, כמו כולנו.
- אורי: האחיין המגניב שמבצע פעלולים טכנולוגיים – האם הוא מתכוון לשלוט בנו או למצוא פתרונות לקיומנו?
- רחל: המצחיקה של הקבוצה, שמאתגרת את תיאוריית הקשר האנושי בעידן שבו אפילו השיחות הכי עמוקות מתבצעות באמצעות הודעות טקסט.
השחקנים והדמויות האלו זורמים בסדרה בצורה כזו ששוכחים לפעמים שאנו צופים בדבר על המסך, מטשטשים את הגבולות בין מציאות לדמיון. הם יכולים להעלות חיוך על פני הצופים ובמקביל להוקיע את חיינו הפנויים בעידן הדיגיטלי. המומנטום שנבנה בין הדמויות ממשיך להנגיש לקהל צעיר ומבוגר את המאבק היומיומי שלנו עם טכנולוגיה מתקדמת.
האם זה לוקח את הטכנולוגיה ברצינות או בהומור?
וכאן עולה השאלה: האם אנחנו רואים את עצמנו בסדרה? למי זה בכלל יש משמעות? עלי לא נשמע? בשיחה עם כמה מחברי, עברו עם ישראלי סביר, הם לא אהבו את הדימויים והרעיון הכללי. מדוע? כי הקומדיה נראית להם כמו פיקציה, והם מזעיקים ולא מרגישים שהם נכנסים לתוך חוויה מסוימת.
דמויות רעות שנעשות מצחיקות
גם הדמויות הרעות לא מפסיקות להפתיע; הן מציגות תגובות विलונית בפני מסכים, וגודלות על כיצד הטכנולוגיה יכולה להפוך אותנו ללא אנושיים. למשל, השנאה שהתפתחה בין ה"אינסטגרם" לבין ה"דינמיקה" של חיים מרובי משתמשים לעיתים גורמת לנו לתהות – ייתכן והכוונה היא להתחבר יותר ולא להתרחק?
אתגרים או הזדמנויות – מה מחכה לנו בעידן הדיגיטלי?
הסדרה לא רק עוסקת בקונפליקטים הפנימיים של הדמויות, אלא גם מציגה שאלות קיומיות לגבי מהות החיים. האם אנחנו רואים מתמודדים עם משימות טכנולוגיות במקום לחוות את החיים? או שאולי הגיע הזמן לנווט צעד חזרה לעבר הקשרים האנושיים?
מציאות או דימוי? מה דעתכם?
שאלות כמו אלו מלוות את הצופים במהלך כל העונות, וגואלים אותנו מצפייה פסיבית למחשבה מעמיקה על תהליך הצפייה והבידור.
- מה באמת קורה כשאנחנו שוכחים להוציא את האף מהמסך?
- האם באמת כדאי לנו להפסיד את הקשרים הקולקטיביים שלנו?
- מה מניע את הרצון שלנו לראות דברים שטחיים על הנייר?
סיכום – מדוע "כולנו מתים" היא סדרה שחשוב לראות?
לסיכום, "כולנו מתים" מציעה לא רק בידור אלא גם מסר חברתי עמוק על יישום הטכנולוגיה במציאות שלנו. היא לא מפחדת לחקוק בתודעה שלנו שאלות קיומיות ולעשות את הכיף – כל זאת תוך שימוש בהומור עומק ומחשבה.
אז שימו את הפלאפונים בצד, כנסו לספה, ובואו לראות את מה שכולנו חייבים להבין: כל פרט של חיינו מחובר, והסדרה הזו מזיזה אותנו לגלות איך ומדוע!