המכשפה מבלייר: האמת שהפתיעה את כולם!
המכשפה מבלייר: סרט האימה ששינה את פני הקולנוע
נכון, אנחנו חיים בעידן שבו כל סרט חדש יוצא לאור תוך כדי גלגול עיניים של הקהל, כי "עוד סרט זומבים?" או "באמת עוד ליצנים רדופי אמיתי?" אז איך ניתן להסביר את ההצלחה המוחלטת של המכשפה מבלייר (The Blair Witch Project)? סרט שהופק בתקציב זעום יחסית, שיצר לא אחת את אחד מהמיתוסים הגדולים ביותר בתעשיית הקולנוע. בואו נתחיל במסע שלנו אל תוך יערות הקסם והפחד.
מה ההתרגשות הגדולה מסרט באורך 80 דקות?
סרט שלם, שמוקדש לאירועים שהתרחשו ביער מקולקל? כן, ואם לא מספיק, כל זה מצולם בסגנון "מצלמות בית" כאילו התסריטאים גנבו מצלמה מהשכנים. בעולם שבו תרבות הפופ מכתיבה מהו סרט הוליוודי טיפוסי, המכשפה מבלייר השכילה לייצר אווירה עכורה ומטרידה ללא עלויות גבוהות.
וכך האגדה התחילה
הסרט, שיצא לאור בשנת 1999, עוקב אחרי שלושה סטודנטים לקולנוע שמחליטים לתעד את המיתוס של המכשפה מבלייר. מה שלא ידוע להם זה שעץ השפם שמלטף את פניהם יגלה להם דברים שהם לא ציפו להם. ובכן, הידעתם שהכוח של תחושת פחד כל כך עוצמתי?
הצילום הדוקומנטרי: סליל אחת והיסטוריה
הסרט מתמודד עם התמונה שתמיהה אותנו. מה אם התמונה שהכנתם לבית הספר יהיו המהות שלכם עד הסוף? מי צריך סרטים מאולצים כשאפשר לצלם במשך כמה ימים ביער, ולאסוף קטעים די מחרידים? אם זה לא מאיים עליכם, יכול להיות שתשכחו את הכובע!
- סרט שנמשך 80 דקות
- תקציב של 60,000 דולר בלבד
- הכנסות של למעלה מ-248 מיליון דולר ברחבי העולם
איך זה כל כך הצליח?
היתרון הגדול של הסרט הוא היכולת שלו לייצר פחד מתוך מה שאין. כמה מראשי התעשייה חושבים על בימוי סרט בעזרת דוגמיות סאונד ואפקטים? כאן התשובה הייתה אחרת – פחות זה יותר. פשוט להרגיש את הפחד.
מה כל כך מפחיד במכשפה מבלייר?
בואו נדבר על העניין הכי מפחיד – הלא נודע. כשהגיבורים נודדים ביער, עימם מצלמה ומעקב פנימי, כל אשר אנו מבקשים זה הבנה טובה יותר של מה שמתרחש סביבם. אבל האמת היא שמה שמפחיד אותנו זה מה שלעולם לא נדע!
שאלות שכולנו שואלים
- מה היה קורה אם הגיבורים היו בורחים? – אה, אבל אז לא היה סרט, נכון?
- האם המכשפה באמת קיימת? – זהו למעשה מה שהופך את הסרט למעניין!
- איך הצליחו לייצר כזו עוצמה במצלמות מרעדות? – שאלה טובה, כנראה שאין תשובה פשוטה.
המניע מאחורי ההצלחה
הסוד האמיתי להצלחה הוא בעירוב תשוקת הקהל עם רעיון הראשוני של המפקד. להכנסת הטבע בסרט, להעסיק את הקהל על ידי הבלטה של מחשבה: "מה אם זה יקרה לי?"
כשהמכונה מתיישרת, אנו יכולים להרשות לעצמנו להיות כמו הגיבורים המוזרים ולעוות את המוח שלנו לכל מיני כיוונים. הכנה מוחית לא עולה בחינם אבל אולי באמת שווה להיות מפוקס לפעמים?
אוקי, אז מה הפואנטה?
בוודאי, המכשפה מבלייר הוא לא דיבוק מעניין, אבל הוא בונה מערכת בדרכי תודעה. מהי המשמעות של חוויה פילוסופית שמביאה אותך פני הפחד? כל אחד יכול להיות הגיבור במשך שעה וחצי.
האמת מאחורי המצלמה
לסיום, כשנסתכל אחורה על הסרט, נערכת לי ההזדמנות לראות באיזה עולם יפה ומאיים אנו חיים. באיזה שלב במהלך הצילומים הייתי אובד עיצומים ומתנה, ואולם המכשפה החלה להתגלות, איך לא? גם הסרט לא חשב שהוא הולך לשחוט מדגדגים!
התובנות שעשויות להפתיע אותך
- לא כל מה שמפחיד צריך להיות מפחיד באמת.
- הכוח של קהל הוא חזק אף יותר מהמכשפות.
- לעיתים התוצאה הסופית היא לא מה שציפיתם.
אז אם אתם רוצים לנסות את המכשפים האפלים, אני ממליץ לבדוק אותו שוב. או להדחיק לקצה המרוחק של המוח שלכם. מה תבחרו?