הסכם ירושה בין אחים דוגמא שיכולה לשנות הכל

צוואות בין אחים: איך למנוע מלחמות משפחתיות תוך שיימינג על ההורה המנוח?

האם אי פעם חשבתם על מה יקרה כשיפגע החזון העסקי שלכם בגיל 80 בעקבות ירושה משפחתית? אם לא, אתם כנראה שייכים לאותם אנשים שלא יפגשו את אחיהם עם מסמכים רשמיים אחרי ברית מילה. אה, היפה שבכל העסקים הלא גנריים. אין כמו ירושה כדי ללטש קונפליקטים על פני השטח המשפחתיים. ואכן, לא מעט אנשים נתקלים בשאלות דחופות, כגון: איך מגיעים להסכם ירושה בין אחים ולמה זה חשוב כל כך? לפני שנצלול פנימה, קחו רגע למחשבה.

מהו הסכם ירושה ואילו יתרונות יש לו?

בואו נתחיל מזה – הסכם ירושה הוא בעצם רכבת שיכולה להציל משפחות ממחסור טעים של כיבוד הכנסת האורחים של אמא. זהו מסמך משפטי שמסדיר כיצד יתחלק רכוש המנוח בין יורשיו. תארו לעצמכם סצינה שלמה: הארוחה השנתית של משפחת פנחס, בה כל אחד מרים עוד צלחת של גפילטע פיש, בזמן שכל אחד מאיים על השני במעטפה עם התעודות של ההורה המנוח.

• מקנה בהירות – מסמך ברור מפחית אי הבנות.
• מונע סכסוכים – בהגדרה, עוזר לא לשבור כלים (או אנשים).
• חוסך כסף – לא תצטרכו לדאוג לעורכי דין של נושאים זרים לאחר מותו של הורה.

אילו שאלות עולות סביב הסכם ירושה?

כדי להפוך את הדיון למעניין ולא רק לעוד פוסט משפחתי דשדש, הנה כמה שאלות עיקריות שיכולות לעלות:

שאלה 1: האם ההורים יכולים לקבוע מי יהיה היורש?

התשובה היא כן, הם בהחלט יכולים. במדינת ישראל, כל אדם יכול לקבוע את היורשים שלו, גם אם זה אומר להשאיר 5 שקלים לאח שלא ראה אותו במשך 20 שנה.

שאלה 2: מה קורה אם אין צוואה?

אם אין צוואה, החוק במדינת ישראל מתייחס לירושה לפי סדר הקרבה המשפחתית. זה יכול להוביל למלחמות, סכסוכים ואפילו לחגיגות על גבי קומץ עוגיות!

שאלה 3: האם חייבים לערוך הסכם בכתב?

בכתבי حقوق פעולה אינם נחשבים לגמרי חוקיים אם הם לא בכתב. אם יש לכם מסמך כתוב, אתם לגמרי בכיוון הנכון.

שאלה 4: איך מתמודדים עם סכסוכים?

שיחה גלויה והליך גישור יכולים לעזור ליישב סכסוכים מבלי ליפול לעימות פומבי, או גרוע מכך, יריבות משפחתית!

איך לכתוב הסכם ירושה בין אחים?

נסכם את זה בפשטות: כשרוצים לכתוב הסכם ירושה, לא מספיק לדבר על כך בסלון – צריך לשבת במשרד עורכי דין או לעשות את זה בליווי מקצועי. הסכם ירושה בין אחים בדרך כלל כולל את הרכוש הנכסי, החשבונות, אולי גם את טלפון ה'סמסונג' העתיק שנשאר מהילדות.

• פגישה משפחתית – לדבר על זה (בתנאי שאין מצלמות!).
• להחליט על חלוקת הרכוש – מי מקבל מה.
• לפטור את הצורך בלתת דברים שלא ניתן להעביר בגבולות – יש כללים!

מקובל לירות את החצים פנימה? כן, אבל בזהירות!

אם אתם חושבים שעם הכישורים הללו, לא יהיו בעיות – תחשבו שוב. בוודאי תיתקלו בשאלות: האם ניתן לחלק רכוש לא שווה? מה אם אחד האחים מרגיש שהוא תורם יותר? איך מבנים הסכם כזה כדי לא ליצור 'פיצוץ משפחתי'? הדרך הטובה ביותר היא לוודא שכולם מרגישים שיש להם מקום וכבוד בתהליך – רק לא להפוך את הפגישות למסיבות פוקר!

מה לעשות אם אחד האחים עדיין לא מוכן שיכירו אותו?

לא כולם מצפים לזורם על התהליך הזה. אם אחד האחים לא משתף פעולה, עקרון השיתוף הוא כלי מצוין: הוא יוצר סביבה תומכת, וכך מצליחים להגיע להבנות.

• תראו ניסוי תצפיתי: כמה שאתם מדוברים על הרגעים הכואבים – זה עובד!
• הציגו שאלות פתוחות – מה כל אחד רוצה? מה חשוב להם?

האם הסכם ירושה צריך להיות מתוקן כל כמה שנים?

בגדול, כן. מי יכול לדעת מה יקרה בעוד 10 שנים? אולי אחד האחים ממש יתעשר או יגיע לאי הבודד? חובתו של כל אחד לעדכן את ההסכם כך שיתאים לשינויים בחיים.

אז איך סוגרים את הסיפור?

עדיף לפתור את העניינים משפחתיים עכשיו מאשר לדון בהם בפגישת נושים. זכרו: ההצלחה של הסכם ירושה היא תוצאה של תקשורת, תיאום וצחוקים! כי בסופו של יום, טוב לדעת שהנחלת רכוש לא חייבת להוביל לדמעות, אלא אפשר גם לחגוג! אז פנו לרגוען משפחתי, שבחו יחד, בקשישו שכולם יהיו מרוצים. אם לא אחד מבני משפחה יחזיר את זכויות היוצרים, לפחות שיהיה לו מוצר פנטסטי לערוץ האוכל שלו!