שליחות קטלנית גורל אפל: מה מחכה לנו בעתיד?

שליחות קטלנית: גורל אפל – קורס מהיר לחיים בטכנולוגיה ובסכונה

מה שהחל כרעיון פשוט על רובוטים דמויי אדם, עבר דורות שונים של שיפוטים טכנולוגיים וכעת אנחנו מקבלים את העשייה המתקדמת של "שליחות קטלנית: גורל אפל". זהו סרט שמבקש לשים אותנו על הקצה ולהתמודד עם שאלות כמו: מה זה אומר להיות בן אדם כאשר רובוטים משתלטים על העולם? ומה קורה כשאתה רודף אחרי הזמן כדי לשרוד?

זהירות! רוצחי רובוטים

אחד הלקחים החשובים מכל הגרסאות של "שליחות קטלנית" הוא שהרובוטים לא מתנהגים כמו בני אדם. נכון, הם יכולים להיות מהירים, חכמים וכאלה שמבינים טכנולוגיה ברמה שמעוררת קינאה, אבל לא תמצאו בהם חקירה פנימית או רגשות. כך שכשאתם נתקלים בשאלה "האם הרובוט הזה ירגיש משהו אם אהרוג אותו?", תשובה תהיה כמעט כמו שאלה על סוסים מדברים – הם פשוט לא.

• אם רובוטים לא מרגישים, מה הכוונה של בני אדם?
• האם פחות רגשות מביאים אותנו למצב טוב יותר, או שמא מעידים על חולשה?
• גם אם לא נבין, האם מה שאנחנו רואים באינטרנט הוא אמיתי?

מה תעשה כאשר רובוטים יתחילו לדבר?

אם נגיד שהעולם שלנו היה מלא ברובוטים שמדברים, מה הייתם עושים? היו מבקשים מהם טיפים להצלחה או אולי לקבוצה עם אנשי מקצוע? ברוכים הבאים לעידן החדש שבו כל שואלת Google הופכת לאנושית יותר.

הסקרנות היא הטכנולוגיה החדשה

כשהצפייה ב"שליחות קטלנית: גורל אפל" מתבצעת, לא ניתן שלא להרגיש את הסקרנות מדברת אלינו. האם זהו סרט על העתיד? האם יש אתגרי טכנולוגיה שיכולים לשנות את הדרך שבה אנו תופסים את העולם? מעבר לכל זה, ישנם כמה דברים שאפשר ללמוד ממנו:

• תעוזה היא מפתח להצלחה.
• בני אדם מרגישים גם כשיש להם את כל הטכנולוגיה הזו.
• הטכנולוגיה היא החבר הכי טוב של ההיסטוריה – והעתיד.

למה הרובוטים לא מצליחים בזה?

אז הנה השאלה המרתקת – למה רובוטים לא מצליחים להכניס לנו הרבה אקשן? כי הם לא יודעים להרגיש כפי שאנחנו מרגישים. כלומר, דמיינו את המצב שבו רובוט מנסה לתפוס גשר של רגשות ומסע להכרתם, ובסוף נקבל פשוט את ה-DJ של סנסורים. זו לא העבודה האמיתית.

האם כל אחד יכול להיות רובוט?

כאן אנחנו מצפים לעוד סיבוב. הרבה מהאקשן והדרמה סביב "שליחות קטלנית" מתנהל סביב השאלה האם בני אדם יכולים להפוך לרובוטים או שאולי אנחנו בכלל מדברים על רובוטים שמסכימים לאנושיות שלנו? איזה קו דק עובר בינינו לבין הטכנולוגיה, עד כדי כך שנראה שאנחנו כבר נוגעים זה בזה?

הכוח של הטכנולוגיה והאנושיות

במהלך ההיסטוריה, הטכנולוגיה תמיד הייתה איתנו, והאם אנחנו מתרחקים מהכוח שלנו כאשר אנחנו מתמקדים יותר מדי באוטומציה? או שמא אנחנו מחזיקים בגבול שלא תרם לנו?

• מה עושה אנושי להיות אנושי?
• כיצד על הטכנולוגיה לשרת אותנו?
• האם אנחנו מצפים מהטכנולוגיה להבין אותנו באמת?

הדילמה של הגיבור

אמנם הסרט מצביע על רגעים של אקשן והתרגשות, אך הדילמה האמיתית היא כמובן על הגיבור – האם יש עימותים פנימיים שיכולים להוביל אותו להיכנס לכאב של אחרים, או שהוא פשוט פועל כור רובוטי? זו השאלה שעסקתה מאז ומעולם ואין לה תשובה סופית.

תמיד יש מקום לשיפור

כמו בכל נרטיב טוב, הדילמות לא מייצגות רק את הדמויות. כולם מועצמים והמראה מבטאת את המאבק שלנו כבני אדם. בסופו של דבר, אף אחד מאיתנו לא יכול להיראות כמו טרמינייטור, אבל מה שנשאר זה לשאול: מה יקרה אם נשתף פעולה וניצור קשרים נוספים בין כל אלו שקשורים לנו?

לימודים מהטכנולוגיה

אז האם שליחות כזו יכולה ללמד אותנו משהו? בהחלט! סביר להניח שנוכל לקחת פרקים מסוימים מן הסרט ולהתאים אותם לחיים שלנו. ללמוד מהשגי הרובוטים, לא למהר לשפוט, ולא לרדוף אחרי תוצאות מידיות.

טכנולוגיה ואופטימיות

במציאות, יש לנו את הכוח לקחת את הטכנולוגיה בדרך שבה היא יכולה לשפר את החיים שלנו, להוציא אותנו מהרגליים ולחבר אותנו עם המיומנויות האנושיות שלנו. אז בפעם הבאה שאתם צופים בסרט חדיש, חשבו על זה – כיצד נוכל להביא את זה לעולם שלנו?

לסיכום – מי ניצח? הרובוט או האדם?

לסוף הסרט אנחנו יכולים להבין שרובוטים אינם הצלחה או כישלון, אלא הםו הם נווטים עכשוויים, ואנחנו נושאים את האחריות ליצור עולם טוב יותר. החל ממערכת פיננסית מתפתחת ועד להצלחות אישיות, אם רק נסכים לצעוד יד ביד עם הטכנולוגיה.

אז מה זה באמת לאהוב את עצמך? תמיד אפשר לשאול את עצמנו, האם אנחנו רוצים להיות אתם או פשוט להרגיש נוכחים בעולם הטכנולוגי?