עוד תאונות דרכים – האם זה הסוף לבטיחות בכRoads?

עוד תאונות דרכים: האם זו תופעה עולמית או נטייה מוזרה?

תאונות דרכים, על כל הטירוף שבהן, הפכו להיות חלק מהמציאות היומיומית שלנו. רובנו נתקלים בכותרות מדאיגות בעיתונים ושלושה אנשים בפיד שלנו שמספרים על התחמקות ממוות על הכביש. אבל רגע, האם אנחנו באמת מבינים את ההיקף של הבעיה הזו? כמה תאונות קורות באמת? מה מהותן? והאם יש פה משהו יותר עמוק ממה שנראה לעין? תנסו להחזיק חזק למושב, כי אנחנו יוצאים לסיבוב מסוכן!

מה באמת קורה בכבישים?

נתחיל עם הנתונים – תאונות דרכים הן רוצחות סדרתיות. הן לא מתביישות, הן לא מפסיקות, ולא אכפת להן אם הכמות משתנה מדינה למדינה. השאלה היא לא אם אנחנו יכולות למנוע אותן, אלא כמה פעמים אנחנו נצטרך לתקן את נזקיהן. אז בואו נדבר על המספרים.

• בישראל, מדי שנה קורות יותר מ-13,000 תאונות דרכים.
• שתיים מתוך כל חמש תאונות מסתיימות בפציעות.
• ואנחנו נהיה כנים – הן אף פעם לא נשארות בתור בכביש, תמיד יש להן תורף לחכות.

מחקרים שירעידו לכם את האוטו

במחקר שנעשה באירופה, מסתבר ש-60% מהתאונות קורות בגלל טעויות אנוש. חשבתם שזו יהיה מכשול? ברור שזה יותר מסובך, כל אחד מאיתנו מפעיל על הכביש את כוח הכבידה של יצירת הטעויות. מחקר נוסף חשף שמכוניות חדשות עם טכנולוגיית סיוע לא מצליחות למנוע תאונות רבות. kumbe, מי חשב?

האם כל תאונה היא באמת תאונה?

זוכרים את היום ההוא שבו יצאתם מהמשרד, הוטפתם באורו של החודשיים הראשונים של הקיץ; ומצאתם את עצמכם מתמודדים עם תקלה מבעיתות הרכב שלכם? אמרו היי לתופעה הידועה בשם “תאונה”, ציניות ושוק בתחביר. אבל מה באמת קובע אם תאונה היא תאונה?

• תאונה היא לא תמיד סיטואציה דרמטית – לפעמים מדובר במכונית שפוגשת עץ, או בשיח שיצא משמריו.
• תאונה היא גם כששכחתם לחגור את החגורה, והגעתם למוקד הרפואי להוציא את הבדל הדשא שתקע לכם את הכיסא.

מה הם הגורמים?

אז מה יצר את כל הכאוס הזה? אין ספק שזה בערך כמו לערבב המון צבעים במכחול אחד. הנה מה שמביא אותנו למסקנות מעניינות:

• סחתיין על זיוף: לא, לא מדובר בהונאות דרכונים, אלא בהונאות רפואיות בתביעות נזקי גוף.
• קשיי ניהול: כמה אנשים באמת מבינים את החוק? הרבה “פרקליטים” שגלשו לוודאות קיבלו תעודות למוסדות תעודת קיימות.
• מטוסים חקוקים יותר מסיכומים: לא לבחינת כשירות לחלל – צריך בדיקה פנימית.

שאלות שמביאות למסקנות!

במהלך השנים שחקרו את המפגעים האלה בשרשרת האסון, עלו כמה שאלות שהן בגדר חידת המילניום:

• איך אפשר למנוע את זה עכשיו? – שילוב של חינוך ציבורי, תשתיות טובות וטכנולוגיה מתקדמת.
• האם רעיון “החלפה האוטומטית” עובד? – לא כל כך. כמו שאמרנו, תוכנה לא יכולה להחליף שיפוט אנושי.
• האם מקומות העבודה מחוייבים להתעקש על חינוך בענותם? – בהחלט, ואם הם לא עושים את זה, זה כמו לנסות לעגון כיסאות על מעלית.
• מה יקרה בשנים הקרובות? – ייתכן שכמה כלים חדשים ורגולציות צפויים לשפר את המצב.

למה לצפות בעתיד?

הדבר היקר ביותר שיכול לקרות גם בשלל המורים שלנו הוא שמישהו פשוט יחליט “לעשות שלום” עם הכבישים. זה לא ככלוב של ציפור – מדובר על מגוון פתרונות שדרושים כדי לטפל במצב בצורה יסודית יותר. כנראה שהעתיד הוא טכנולוגי, “רכב אוטונומי” שולי – יתפשט ופשוט יעביר אותנו בוורסיה 2.0.

סיכום מסבא משה

אז אם סיכמנו את כל מה שדובר עליו לאורך המסלול המהיר שלנו כאן, אפשר לבקש מכם לחשוב לעומק על מה קורה בשטח בזמן שנוסעים. תאונות דרכים עשויות להיראות כמו תופעה רגילה, אבל האמת היא שהן רחוקות מלהיות כאלו. הכביש מזמין אותנו לשאול שאלות, לחשוב על פתרונות ולזכור כי הבטיחות שלנו זו לא בדיחה. כאמור, מובן מאליו זה לא מובן מאליו – ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי שמספר התאונות רק יתחיל לצנוח, לרדת, ולגייס את כל מי שאכפת לו… עד הפעם הבאה של “תאונה על המסלול…”