שיחות וידאו – הפנים שמאחורי הקול
בשנת 1991 יצר הבמאי וים ונדרס סרט שנקרא "עד סוף העולם", שעסק בעולם עתידני בו יש כבר מכונה שמצליחה לתרגם חלומות של בני אדם לסרטונים ואפשרות לגלות עקבות של בני אדם ברחבי הגלובוס על-ידי מעקב אחרי פעילותם בכרטיסי אשראי, ואף מוצגת נהגת שמכשיר ג'.פי.אס מנווט את דרכה. כל אלו ויתר המצאות יפות ומרשימות היו ההתנבאות של יוצר הסרט בקשר למה שיביא העתיד.
הסרט המקסים ההוא דיבר בעצם על עתיד קרוב – שנת 1999 – שהייתה על-פי הסרט שנת סוף העולם. אחת ההמצאות שהוצגו בסרט, ושגם לפניו דיברו רבים על כך שתהיה העידן הבא של הקומוניקציה בין בני האדם, הייתה שיחות וידאו. בסרט לא הוצג טלפון נייד, למשל, למרות שכבר ב-1973 ביצע ממציא טכנולוגיית הסלולר, מרטין קופר, שיחה סלולרית ראשונה בעומדו בשדרה השישית בניו-יורק. הניידים לא עניינו את הבמאי, שניסה להציג עתיד אותנטי ככל שיכל להעלות על דעתו, אבל הוא כן עסק והציג בסרט שיחות וידאו, אפילו כאלו שבוצעו מטלפון ציבורי.
הסיבה לכך ששיחות הווידאו הונצחו בסרטים עתידניים ושרבים יכלו להעלות את האופציה להתפתחות הטכנולוגיה לכיוונן פשוטה לכאורה: טלפון קווי – היה! מצלמת וידאו – הייתה! נותר רק לחבר בין השניים. וכך אכן קרה, אלא שלמעשה שיחה בשילוב אימג' הפכה לאפשרית כבר בשנות השמונים, עם הופעתן של רשתות טלפון ספרתיות, אולם הטכנולוגיה שהפכה את שיחת הווידאו לזמינה לכל הייתה רשת האינטרנט ותקשורת בפרוטוקול IP, או במלים אחרות – הסמארטפונים שפרצו לחיינו קצת אחרי שהמילניום החדש נחת פה והותיר את העולם חי ופעיל מתמיד, עם הפנים אל העתיד.
שיחות וידאו הופכות שיחות רגילות לבעלות ערך מוסף
כיום משמשות שיחות וידאו בעיקר לקשר עם מי שנמצא בחו"ל או עם דייט פוטנציאלי, כאילו שבשגרה האופציה לראות את פני בן או בת השיחה היא זניחה. אולם למעשה שיחת וידאו מספקת אפשרות לקבל, בנוסף לקולו של האדם שמעברו השני של הקו, גם את הבעותיו, מראהו ברגע שהתקשרתם ואפילו את סביבתו הקרובה. זה נכון, לו יותר אנשים יתעניינו בביצוע שיחות וידאו יהיה עלינו להתחיל לענות לשיחות לבושים היטב ומאופרים שזה מעט מטריד, אך דמיינו כמה נחמד יהיה לביים שיחות מצולמות, לארגן תפאורה שתייפה או תדגיש פן מסוים של דברים, להתלבש או להתאפר בהתאם להלך רוח כלשהו או בכלל – לייצר שיחות וידאו אמנותיות שיכולות להפוך עם שמירתן לז'אנר חדש של סרטים בעולם המחר.